פסק דין ראשון – מדובר בסכסוך בין זוג הורים לקטינה , כיום בת 17 כשאביה של הקטינה מוכר למערכת בריאות הנפש על רקע אבחנה של סכיזופרניה והיה מאושפז בכפיה ארבע פעמים. ביהמש מעדיף שהקטין יהיה בקשר עם הוריו גם אחד מהם לקוי בנפשו

פסק הדין נתן הרחבה בהיבט טובת הקטין, הקשר תורם במידה רבה בהתפתחות הרגשית, האישית והקוגניטיבית,הממצאים מראים שילדים שנמנעים מהם יחסים משמעותיים עם אחד מהוריהם נמצאים בסיכון פסיכולוגי רב יותר

מתוך: תלה"מ 15160-10-20 ב' נ' א', תלה"מ 15158-10-20, תלה"מ 66322-07-22

  "באשר לאנשים עם מוגבלויות שכליות ונפשיות, אלו חווים קשיים הנוגעים פעמים רבות לשורשיה המהותיים של ההורות. קיומם של קשיים אלו מעורר שאלות לגבי מסוגלותם ההורית ולגבי יכולתם לספק לילדיהם צרכים רגשיים והתפתחותיים בסיסיים הכרוכים באחריות לילד ולגידולו. עפ"י חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 והאמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות אשר נחתמה ואושררה בישראל, לרבות אי אפלייתם לרעה ומתן ההתאמות והסיוע הנדרשים להם להביא ילדים לעולם ולגדלם.

בעבודת מחקר "בזכות להורות של אנשים עם מוגבלויות נפשיות ושכליות – התפתחותיות  תפיסה

חלופית של הורות כאמצעי לקידום זכויות" שנערכה ע"י רוני רוטלר מאונברסיטת בר אילן (פורסם באינטרנט) נסקרה המדיניות השלילית כלפי הורים עם מוגבלויות, המגבילה את הורותם, לרבות

יחס שלילי בהליכי משמורת המתבטא בין היתר באפליית ההורה עם המוגבלות במסגרת סכסוכי גירושים.

פסיקה הפוכה בתמ"ש 24111/02 פורסם בנבו מיום 11.9.06 נמסרה המשמורת על תינוק בן ארבעה חודשים באופן זמני לאב, על רקע מוגבלותה הפיזית של האם, על אף שהאם הראתה כי היא מקבלת סיוע בטיפול ועל אף שהמדובר בתינוק שעדיין ינק. המעלה את מורכבות המשמורת כאשר ההורים הם עם מוגבלות נפשית

"הזיקה שבין התובע לקטינה כאפוטרופוס טבעי עבורה נותקה כליל. לא די שהתובע סבור שאין בבקשתו כדי לפגוע בקטינה או בשגרת יומה, וספק של ממש אם כך יהיו פני הדברים גם בראייה צופה פני עתיד, אלא שהתובע גם לא הניח כל תשתית לסבור שיהא בקבלת תמונות כדי לשמור על ענייניה של הקטינה. על שמירה על ענייניה של הקטינה ועל טובתה שלה בלבד אמון בית משפט.