חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם תשפ"ב -2022

חנה וייס , עו"ד

לאחר בע"מ 919/15 נוצרה אי אחידות עקב פסיקות שונות וגישות שונות שפרשו אותו באופן שונה .

התזכיר לחוק הוצא בטרם יקבעו מסמרות וקרא לעו"ד להביע דעתם …

כידוע מזונות ילדים מוסדרים בחוק הן בדין האישי והן בדין האזרחי ובעת גרושין קובע החוק כי אביו ואמו חייבים במזונותיו אף מבלי להתחשב בידי מי מוחזק אך בשיעור יחסי להכנסותיהם.

המצב הנוהג היום מעורר מספר קושיות

1. עלות גידולו של ילד, מהו?
2. הטלת חובת המזונות בדין הדתי על האב מעלה תהייה ביחוד לאור ההתפתחות בעולם המודרני בו גם האשה עובדת ומשתכרת .
3. דפוסי המעורבות של אבות בחיי ילדיהם השתנו לאין ערוך.
4. דין צדקה מגיל 6 או חובה אבסולוטית עד גיל 15 – פרשנויות שונות שמעלות שאלות רבות.

עיקרי החוק

1. אחריות הורית משותפת
2. הסכם בין הצדדים גובר וביהמ"ש יתערב רק במקום שאין הסכמות-
3. סכומי תמיכה זהים לכלל האוכלוסיה – עם מקום לסטייה בנסיבות חריגות
4. הבטחת מחיה בכבוד של שני משקי הבית על אף הפירוד הכלכלי.
5. הכנסות מכל אופציה ופוטנציאליות ילקחו בחשבון בחישוב התמיכה הכלכלית
6. הבחנה בין החלוקה הרעיונית של התמיכה הכלכלית לבין ההוצאות בפועל –

חשוב יהיה לקחת בחשבון את יכולות הצדדים וההוצאות השונות של כל משפחה אך שוב זה נותן מרחב לשקול דעת שיפוטי.

7. מדור – חשוב שלקחו בחשבון שהוצאות המדור של צד לא נפסקות גם אם הקטינים לא ישנים אצלו בכל יום.
8. החזר הוצאות – נכון שלא ניתן לחזות את כל ההוצאות אך לפי התזכיר ניתן לפי גיל הקטינים לחזות מה יכול לקרות בכל שלב ולפי זה לקבוע אמת מידה להוצאות הצפויות, פה לדעתי יש מקום לקבוע חריגים. עא שהחוק בא לצמצם ככל הניתן את הצורך בהחזרים פרטניים
9. שק"ד בימ"ש – למקרים של רמת חיים גבוהה מאוד
10. רף הגיל יעלה ל21 – מצוין. כי מי הפסיק לממן את ילדיו בצבא במדינת ישראל שכל נער/ה מחויבים בשרות צבאי , תוך התחשבות במצב שלא משרת ועובד. האם מקרים כאלה ראוי שילקחו בחשבון, לדעתי פתח לתביעות.
11. עדכון סכום המזונות כיום במצב של שינוי נסיבות מהותי עם אישור החוק בתוספת הוכחה שמצבו של ההורה השתנה ב15 אחוז ממצבו בזמן חתימת ההסכם/ מתן פסה"ד -המטרה מניעת ריבוי התדיינויות
12. אחידות משפטית – בתי הדין הרבניים צריכים לפסוק לפי חוק זה, זוג יכול להסמיכם לפעול ע"פ דין דתי כל עוד לא יפחתו הסכומים המנויים בחוק.

לסיכום העיקרים אכן נראה כי באים לקבוע רף אך האם לא נצליח לחצות אותו, בכל מקום שניתן פתח לשק"ד שיפוטי יש מקום לחציית הגבולות והרי אף משפחה לא דומה לאחרת , יחד עם זאת ראוי במדינה מתקדמת מקום שהאחריות ההורית יותר ויותר משותפת לתת מקום לשיח ציבורי ממתן ואחיד ככל שניתן.