תופעת היציאה מהארון אינה נחלת ציבור מסויים, היא חוצה מגזרים, לאומים, דתות, וגילים .
במבט של וועדת שימור הקשר בין הורה לילד רצינו לפרוס בפניכם הקוראים היכן ניתן לקבל הכוונה ותמיכה להורים כדי לשמור על ההורות והתא המשפחתי בנסיבות החדשות ולאור צביונה הדתי של המדינה .
החשיבות הינה בעיקר כאשר התא המשפחתי צריך להתמודד עם פרידה זוגית ולעיתים אין שימת לב וקשב רב לילדים מתבגרים שבתקופה זו יכולים לחוות דילמות אישיות והמחפשים אוזן קשבת ולעיתים אף יעדיפו לא להוסיף להוריהם המתמודדים עם הפרידה עוד נדבך להתמודד איתו.
סקירת השטח העלתה שיש 15 ארגונים לקהילה הגאה מהם 11 עמותות (כמו איגי והאגודה למען הלהט"ב), 2 גופים עירוניים (בית קהילות והמרכז הגאה) , חברה לתועלת הציבור (חושן) ופרויקט ארגוני (שב"ל) אולם רק ארגון אחד מתוך ה 15 –תהל"ה – מהווה קבוצות תמיכה להורים ובני משפחה שילדהם יצאו מהארון.
לצד הארגונים פועלים :
- גורמי ממסד מטעם הרשויות המקומיות שנותנים שירותים פסיכולוגיים וחינוכיים למשפחות אלו.
- התארגנויות מקומיות של קבוצות עצמאיות חברתיות כמו "הורים גרושים גאים"
- המגזר העסקי שכולל פעילויות יעודיות להורים בחלק ממקומות העבודה, כמו תוכניות תמיכה במייקרוסופט.
- התקשורת שמעניקה תכנים שמשפיעים על השיח הציבורי בנושא לצד אתרים יעודיים כמו מאקו גאה
- רשתות חברתיות כולל קבוצות פייסבוק כדי ליצור תשתית חברתית ותמיכה
מעט על תהל"ה
עמותת תהל"ה נוסדה בשנת 1992 ע"י יונתן דנילוביץ ז"ל. יונתן היה אז דייל "באל על" ונאבק לקבל הכרה רשמית בזכויות של בן זוגו. אל יונתן הצטרפו דבורה לוז ואימהות נוספות שזיהו כבר אז את הצורך בארגון הורים למען הורים. המתנדבים בעמותה הם הורים שבניהם ובנותיהם שייכים לקהילה הגאה, והם פועלים לאורך השנים לטובת הורים ובני משפחה שחווים משבר או קושי לאחר יציאת ילדיהם מהארון כיצד להתמודד עם השינוי ולשמור על התא המשפחתי, באמצעות קבוצות תמיכה להורים – תהל"ה היא הארגון היחיד אשר מפעיל קבוצות תמיכה להורים של להט"בקים במיפגשי הנחיה בקבוצה, שמטרתן לאפשר להורים לשתף בתחושות והתלבטויות, להרגיש בחברת השווים, ובעיקר לדעת שהם לא לבד בהתמודדות הלא פשוטה שלהם.
הפעלת קו הקשב והסיוע – טלפוני בו הורים מתנדבים נותנים מענה למאות פונים בכל שנה. בעברית וברוסית וגם בווצאפ, השרות מאפשר שאילת שאלות וקבלת מענה ללא חשיפה .
ולבסוף העלאת מודעות ופעילות ציבורית באמצעות הרצאות בעיקר במתכונת של "סיפור אישי": מתנדבים שהוכשרו לכך מספרים את הסיפור האישי שלהם כהורים ללהט"בים, על האתגרים והקשיים שהם עברו ומה/מי עזר להם.