משרד עורכי דין לוי-וייס

טיפים ומאמרים - משרד עורכי דין לוי-וייס

ניכור הורי מול סרבנות

כבר בשנת 1987 תבע פרופ' גרדנר את המושג "ניכור הורי" והסבירו כניתוק של הילד מאחד מהוריו ללא צידוק, באופן של השמצת ההורה השני בפני הקטין כך שזה מדברר ומקבל כלפיו תפיסה שלילית עד כדי המנעות ממפגשים ו/או שיחות עם ההורה השני.

בתי המשפט עד כה פנו לדרך המלך של בקשת תסקיר מעובדת סוציאלית אשר תיפגוש את הצדדים ואת הקטינים ותוציא מסקנותיה.

הבעיה היא שהכנת התסקיר אורכת חודשים ארוכים היות וקיים עומס רב בלשכות הרווחה, ועיכוב זה יוצר בתא המשפחתי מצב בלתי הפיך היות וההורה המשמורן ממשיך להסית ויהיה קשה עד בלתי אפשרי לחזור אחורנית. בהנחה שבית המשפט ימצא קיומו של ניכור הורי, הכיצד נסביר לילד שהורעל חודשים ארוכים שלפתע המצב הסתדר, וכל התפיסה השלילית רק בראשו.

המצב הבוער בשטח, הצורף בפתרון מיידי שהתסקיר אינו מאפשר העלה לאחרונה נוהל של נשיאת ביהמ"ש העליון על פיו הונחו בתי המשפט לקיים דיון תוך 14 יום בעניינים שקשורים להבטחת הקשר שבין הורה לילד או חשש לפגיעה במוגנותם. יודגש כי קיימים מצבים המצדיקים את סרבנות הקשר כמו אלימות כלפי הקטין.

נוהל זה נותן מענה יעיל ומהיר תוך בחינת טובת הילד, החשת זיהוי ואבחון טעמי הפגיעה בקשר עוד בשלב מוקדם, ומתן סעד זמני. באופן זה מסייעים במניעת החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו של נתק וסירוב לקשר מצד שני.

ההורה המנוכר יגיש בקשה לסעד זמני להבטחת הקשר לבית המשפט לעניני משפחה, כבר בשלב הישוב סכסוך או במהלך התביעה העיקרית, לפי תקנות סד"א, לרבות אי קיומם של הסדרי שהייה רציפים בין אם קיימת החלטה שיפוטית קודמת ובין אם לא.

ביהמ"ש יקבע דיון במעמד הצדדים לא יאוחר מ-14 יום ממועד הגשת הבקשה.
השיח החברתי שינה את גישת בתי המשפט ואם בעבר קטין מגיל 14 ואילך בחר "ברגליים" לא לפגוש מי מהוריו ובית המשפט לא הכריח, הרי כיום אנו שומעים אמירות של שופטים כגון "ידע כל קטין שלא יכול להתגרש מהוריו, גם אם הוא בן 17".

שופטים אחרים מאמצים את הוראות חוק הוצל"פ דרך סעיף 7 לחוק בתי המשפט התשנ"ה 1995 כנגד סרבני קשר, אשר גורמים לניכור הורי, סעיף זה מאפשר לביהמ"ש בתובענה בענינו של קטין, לפעול בכל דרך כולל הוצל"פ.

מנגד יטען ההורה המנכר כי הצד השני פועל לקשר רציף עם הקטינים מתוך ראיית הפסיקה להפחתת מזונות בהורות משותפת (בע"מ 919/15) אך ברור לנו שגידול הילדים דורש השקעה רבה יותר מתשלום המזונות שניקבע, ולא ניתן להתעלם מההשלכות מרחיקות הלכת שיש לניכור ההורי, ביחוד בפן הנפשי והנזק הבלתי הפיך לקטינים.

שתף את המאמר
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן